רשומות
ארבעה הישגים בחוק הלאום:
חוק הלאום קבעה כללים חדשים לשיח הזכויות בינינו לבין הערבים:
* מעמד חוקתי לארץ ישראל
* מעמד חוקתי לזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי
* מעמד חוקתי להתיישבות היהודית כערך
* עברית היא שפת המדינה
הנה הפרטים המדוייקים:
א. לראשונה - מעמד חוקתי לארץ ישראל (לא רק ל"מדינת" ישראל - ל"ארץ" ישראל)
"ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל"
אירופה נגד חוק הלאום: "יקשה על פתרון שתי המדינות"
"We are concerned... [T]he two-state solution, we believe ... is the only way forward and any step that would further complicate or prevent this solution of becoming a reality should be avoided"
ב. לראשונה -מעמד חוקתי לזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי (במקביל לזכות ההגדרה העצמית של האומה הערבית שכבר מזמן זכתה ל-20 פלוס מדינות).
"מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית"
יו"ר הועדה הפרלמנטרית שהכינה את החוק, ח"כ אמיר אוחנה מעיד באופן ברור על כוונת המחוקק: http://m.knesset.gov.il/News/PressReleases/pages/press18.07.18br.aspx
"המדינה האחת והיחידה של העם היהודי. לנו אין 21 מדינות לאום כמו לאומה הערבית"
כלומר: מדינת ישראל קבעה סוף סוף רשמית, שעמדתנו היא, שלא חסר לערבים דבר מבחינת זכויות לאומיות, להם יש כבר 21 מדינות לאום.
נשים לב שיו"ר הוועדה אוחנה התייחס בדבריו לאומה הערבית – במקום ללא-עם הפלשתיני. כלומר לדעת מדינת ישראל, המקביל לעם היהודי העתיק, אינו הלא-עם הפלשתיני כי אם האומה הערבית העתיקה,
ג. לראשונה -מעמד חוקתי להתיישבות היהודית כערך:
"המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה״.
ד. לראשונה – "עברית היא שפת המדינה" (ולא עברית בד בבד עם ערבית. זאת, שוב כפועל יוצא מכך, שלאומה הערבית העתיקה יש 21 מדינות לאום משלהם. לכן, אין סיבה שהשפה כאן, תהיה גם עברית וגם ערבית. השפה הרשמית אצלנו – עברית. אצלם – ערבית.
לסיכום -
"שיח הזכויות של השמאל הוא זה: לנו יש מדינה, למקבילה שלנו (הפלשתינים) אין מדינה, אבוי."
הימין בשיח זכויות חדש:
"לנו יש מדינה, למקבילה שלנו (האומה הערבית) יש 20 מדינות. לא חסר לערבים דבר מבחינת זכויות לאומיות"
