לזכר פרץ ארליך, פעיל ארץ ישראל ממושב תל-עדשים

פרץ ארליך עיבד את אדמת עמק יזרעאל עשרות שנים. חלומו: לראות בהרחבת ישובי גב-ההר

בועז דרומי, ידידו הקרוב ואיש ארץ ישראל: "ראוי שנשתדל למָמֵש את חלומו של האיכר הצנוע"

 

לא הרבה יודעים ובטח שזה לא מקבל כותרות, אבל תחת לפני השטח רוחשת אהבה למתיישבי יהודה ושומרון, אהבה שבצדה מעשה.

 

כמו הגמדים באגדות, המבקשים להעניק בירכָּתָּם בסֶתֶר, מבלי שאיש יראה אותם, כך קבוצות של חברים מעמקי הצפון והגליל, מעמיסים מידי פעם ציוד ואת עצמם ונוסעים לישובי השומרון בעיקר, להעניק ולעזור.  טנדר עמוס טפטפות, שתילים, כלי עבודה וכד',  3-4 חברים, ונוסעים.

 

בולט ביניהם איש קשיש ודק גו, צנוע מאוד ועיקש, פרץ ארליך ממושב תל-עדשים, שהלך בימים אלה לעולמו בשיבה טובה. פרץ היה "מהגמדים" הללו, שתילי עצים לאין ספור הוא תרם והם פזורים בישובי ההר וּוָדאי הגביהו צמרת והרחיבו נוף והם נושאים פירות לאנשים שהאמין בהם ואהב. בצנעה פתח ארנקו היכן שצריך וסרב לשמוע תודה.

 

הוא אהב את אדמת העמק שעיבד עשרות שנים ולא פחות מכך את סלעי ההר אליהם הוא השקיף וייחל משדותיו.

 

חלומו של פרץ, שאותו דווקא לא הקפיד להסתיר, היה לראות בהרחבת הישובים, בָתודה ובָחיבוק הלאומי, הגם אם מאוחר, ליושביהם, וארץ ישראל חזקה ובוטחת ללא לבטים, צועדת אל עתידה. ראוי פרץ, איכר צנוע, עיקש ואוהב מעמק יזרעאל, שנשתדל למָמֵש את חלומו.

 

כתב: בעז דרומי