רשומות
פרופ' פרידמן: פרשנות רדיקלית והתעלמות מריבונות בביהמ"ש העליון - בנושא הגירה
הבסיס המשפטי למאבק סביב ההגירה נעוץ באמנות בינלאומיות הנוגעות לפליטים, בצד פרשנות רדיקלית לזכויות אדם אוניברסליות ותוך התעלמות מריבונות המדינה שבה מבקשים המהגרים להיקלט. הרעיון הפרוגרסיבי המרכזי הוא שזכויות האדם גוברות על ריבונות המדינה וזכויות תושביה. לפיכך, יש להתעלם מהעובדה שהמהגרים פורצים את גבולות המדינה ללא רשות, ויש לדון בבקשותיהם למעמד של פליט כאילו הגיעו למדינה כדין.
בתי משפט מרכזיים (ובהם העליון בישראל) אימצו עמדה זו. התוצאה היא שהתושבים באותן מדינות צופים כיצד משתנה מדינתם וכיצד צצות אוכלוסיות בעלות תרבות שונה, שאינן מכירות בעקרון השוויון, בוודאי לא לנשים, אינן מכבדות את כללי המשטר, ומערערות את סדרי השלטון ואת הדמוקרטיה. המהומות הקשות שפרצו בצרפת הן דוגמה לכך. הפרדוקס הוא שערכיה של המדינה הדמוקרטית הליברלית יצרו מציאות המאיימת על ערכים אלה ועל הדמוקרטיה עצמה.
מדינות מזרח אירופה, ובהן הונגריה, פולין וצ'כיה, פשוט סירבו לקבל את המדיניות האירופית הנוגעת לפליטים - מה שהביא להתנגשות בינן לבין האיחוד האירופי. באנגליה גרמה בעיית המהגרים לפרישתה מהאיחוד האירופי (ברקזיט). הפרישה יצרה קרע שלא התאחה עד היום בין מתנגדי המהלך (ובהם בעלי אינטרסים כלכליים שנפגעו על ידיו) לבין תומכיו.
בימים אלה אימצה אנגליה חוק מרחיק לכת נגד הגירה בלתי חוקית, הקובע בין היתר שמי שהגיע לאנגליה שלא כחוק ייעצר ולא יהיה זכאי לבקש מעמד של פליט. נטען שהחוק מנוגד למשפט הבינלאומי, הניצב כעת בפני מציאות שלא נחזתה בימים שבהם גובשו העקרונות הנוגעים לפליטים.
https://www.maariv.co.il/journalists/opinions/Article-1025852
