|
אחי ורעי קראו, הגיבו והפיצו 7 בינואר 2021
שמוליק פיין מספר: לפני 4 שנים וקצת, שבוע וחצי לפני ראש השנה וחודש וחצי מאז שעברנו לעתניאל. באותה תקופה אני לומד בכולל בשעות הבוקר בישוב. מתחילים כל יום ב9:30. סביבות השעה 9:00 אני בא לצאת מהבית ושומע דפיקות נחמדות כאלה... יש לציין שאנחנו גרים צמוד להורים של אשתי אז חשבתי שאולי זה אחד האחים שלה שבא לבקש או לשאול משהו.
עונה כן בהכי נחמד שלי..בדלת עומדים שלושה בלשים על אזרחי: "בוא שמוליק אתה עצור" עכשיו עזבו את זה שהם באו על הבוקר, גם לא היה שום אירוע כלשהו שבגינו חשבתי שאני עלול להיעצר.
לא נותנים לי להתארגן לקחת תפילין ולא כלום, בקושי פלאפון ויאללה להיילקס המשטרתית. ממש רגע לפני שעולים בדיוק קולט את חמותי יוצאת מהבית. מספיק לצעוק לה שתעדכן את אשתי ואת ארגון חוננו - הדף הרשמי וזהו.
מתחילים להתכונן לנסיעה ופתאום השוטרים נזכרים במשהו והולכים לבגאז'.. מתחיל לחשוב מה כבר מחכה שם ופתאום - הפתעה! אפוד קרמי. לא פחות ולא יותר. עכשיו מילא שזה דבר מציק כשלעצמו, לשבת בין שני שוטרים כששלושתנו לובשים אפוד קרמי, זה עוד יותר מציק.
תחנת ימ"ר ש"י נמצאת מול מעלה אדומים, מה שאומר לפחות שעתיים של נסיעה "מהנה" הדרך עוברת בעיקר עם חפירות שלהם. אני קצת עונה בהתחלה (טעות שאני מתחרט עליה) ואחרי זה מתאפס ופשוט שותק.
אחרי כמעט שעה מגיעים לצומת גוש עציון, ופתאום עוצרים. אומרים לי לצאת מהרכב ואני כבר התחלתי לקוות שהם התחרטו ומשחררים אותי. בסוף רק ביקשו להוריד את הקרמי. תהיתי בקול, מה קרה, אחרי צומת הגוש כבר לא מסוכן? (כאילו שלפני זה כזה כן, אבל אם כבר נוסעים ביוש עם שכפץ אז עד הסוף..) הם מגמגמים משהו על נהלים ושככה זה וחוזרים לרכב המשטרתי. (לפחות עכשיו הנסיעה לפחות לא מציקה כמו קודם).
ממשיכים לעוד שעה + של נסיעה ואנחנו מגיעים לימ"ר ומכניסים אותי לחקירה. בחקירה מסתבר שאני חשוד שנסעתי יחד עם 2 חברים ברכב באזור בנימין, זרקנו עלינו אבנים, עצרנו החזרנו אבנים והמשכנו..
עכשיו קודם כל *לא היו דברים מעולם*. באמת שזה בחיים לא קרה. עכשיו דבר שני, גם אם כן, זה נראה לי המעשה הכי לגיטימי שיש בעולם. זורקים עליך אבנים? תחזיר.
לא מבין מה ההשקעה בלהוציא 4 שוטרים, לסוע הלוך-חזור שעתיים + לכל כיוון, רק בשביל לחקור חשוד בתיק הזוי (עם כמות "הראיות" שהיו להם זה בכלל שוק שהם פתחו על זה תיק) ולבזבז לי ולהם את הזמן. שיסגר עוד יומיים.
אבל עזבו, בכל אופן אחרי חצי שעה אנחנו כבר אחרי חקירה, טביעות אצבע, צילום ולקיחת פרטים נוספים. טוב עכשיו מכניסים אותי לחדר אחר ומושיבים אותי שם עד שיגמרו את הפרוצדורה של השחרור. עוברת רבע שעה, עוברת חצי שעה וכלום.
פתאום שומע את דלת הימ"ר נפתחת ומישהו שנכנס שואל "הוא פה?" אז אומרים לו שכן. קוראים לי לבוא לחדר אחר וכשאני נכנס ומתיישב נכנס אחרי איש על אזרחי, שמציג עצמו כאיש שב"כ. כמובן שאני מוריד את הראש ולא מסתכל עליו בכלל ולא יוצר שום קשר עין.
בנוהל, שוב שיחת איומים.. אתן פה כמה ציטוטים שלו: "אני יודע מה אתה לומד" "אני יודע איפה אתה עובד" "אני יודע למה עברתם לעתניאל" "עתניאל זה לא יצהר" "אני לא צריך פה פופוגנדור שיעשה לי בעיות" "כדאי לך להקשיב לי" "אתה יכול לשאול את *** ואת *** שלא הקשיבו לי והיום הם בכלא"
ועוד ועוד פנינים מפנינים שונים.
אחרי 5-10 דק של חפירות ואיומים הוא יוצא מהחדר. ביציאה אני שומע את אחת השוטרות שואלת אותו אם נראה לו שזה עזר. השבכניק בבטחון גמור עונה לה שכן ואני לא עומד בזה ופשוט מתחיל לצחוק.
כמובן שאחרי שהוא יוצא פתאום הבירוקרטיה נגמרת ואני משוחרר בלי שום תנאים.
"ברוב טובם" הם מקפיצים אותי לצומת הפסל הלבן בירושלים ומשם אני מתגלגל בטרמפים הביתה..
סה"כ היה מעצר משעשע ולא מזיק, השיחה של השבכניק בעיקר עשתה לי חשק להמשיך לפעול מפה בעתניאל בכל הקשור לגבעות ולמאבק. וזהו, מגיע הביתה עוד לפני הערב ומספיק להרדים את הילדים במיטה
בכבוד רב רו"ח חיים יואבי רבינוביץ יו"ר מטה יהודי לאומי | |
|
10 ינואר, 2021
המשטרה והמתנחלים - שיא ההגינות? שמוליק פיין
